כאבי שיניים יכולים להגיע בגוונים רבים – כאב חד, דוקר, מציק ומרגיש ויכול להגיע למצב שתרגישו כאילו כל העולם קורס עליכם. באותו הרגע אנחנו רק נחשוב איך להגיע כמה שיותר מהרר לרופא שיניים כדי שיעזור ויקל לנו על הכאב העז הזה. בדרך כלל במצב זה רופא השיניים ינסה לעשות את כל שביכולתו כדי להקל על הכאב אך לא תמיד התוצאה תסתכם בסתימה פשוטה. לעיתים מצב זה יסתיים בתור עקירת שן.
עם זאת, זה פחות נורא ממה שחושבים. בואו נכיר מהי עקירת שן, עקירת שן קבועה או בינה, מתי מומלץ לעקור, מהם ההבדלים בסוגי העקירות ואיך ניתן להקל בסוף התהליך.
מהי עקירת שן שהיא קבועה?
כאשר מגיע מטופל למרפאת שיניים שסובל מכאבים חדים ועזים ומבעיות בשיניים, הרופא דבר ראשון יערוך מספר בדיקות פיזיות וצילום תוך ביצוע תשאול מעמיק כדי להבין ולאבחן את מקור הכאב. במקרה בו הרופא שלל את כל הסיבות האפשריות שיכולות לגרום לכאב כה חד והבין כי הדרך היחידה לטפל בכאב הוא באמצעות עקירה.
טיפול של עקירת שן נחשב לאחד מטיפולי שיניים השכיחים ביותר. עיקרת שן היא חלק מפרוצדורה שגרתית הנעשית במרפאה. הסיבות האפשריות לביצוע עקירת שן הן: ריקבון טבעית שאין ביכולתו להציל, מחלה בחניכיים, טראומה, הכנה עבור שיניים תותבות או סד דנטלי ואף שיני חלב שטרם נשרו ולא תואמים את גיל המטופל.
עקירת שן בינה – מהי ומתי מומלץ לעקור?
שיני בינה משתייכות לשיניים טוחנות, אלו שיניים רחבות שתפקידן לטחון את המזון אותו אנו אוכלים. הן נמנות בין שלושים ושתיים שיניים הנכללות במערכת השיניים המתפתחות בפיו של אדם במהלך חייו. שיני בינה נמצאות בחלקו האחורי של חלל הפה.
שיני בינה מונות שתי שיניים בשני צידי הלסת, הן בעליונה והן בתחתונה. מרבית האנשים יעברו עקירת שן בינה אחת בחייהם ואף יותר או שלא יעברו כלל . בדרך כלל הן נעקרות על מנת להפחית סיכון לפתח בעיות בחניכיים ובחלל הפה כמו ציסטות או התפתחות חיידקים, במקרה של שן בינה שכלואה. סיבה נוספת לעקירתן היא שהן מהוות את מקור הכאב, זיהום והבעיה. אבחון עקירת שן בינה מתבצע באמצעות צילום CT או לחילופין צילום רנטגן.
אילו סוגי עקירות קיימים ומה ההבדלים ביניהם?
ישנם שני סוגי עקירות: עקירה רגילה ועקירה כירורגית.
עקירה רגילה – מתבצע כאשר שן הבינה יוצאת במלואה החוצה והיא חשופה כולה. בזמן העקירה מתבצע אלחוש והרדמה מקומית. העקירה תתבצע על ידי שליפה של השן מהחניכיים באמצעות מכשיר המדמה צבת. הרופא לבסוף יעשה ניקוי וחיטוי של המקום תוך עצירת דימום של המקום.
עקירה כירורגית – מתבצעת כאשר שן בינה לא חשופה כולה אלא, נמצאת ברובה המוחלט בתוך החניכיים. העקירה מתבצעת במרפאה על ידי הרופא אך ישנם מקרים בהם תינתן עדיפות למנתח מוסמך. העקירה מתבצעת בהרדמה מלאה, המנתח חותך את החניכיים ומסיר את עצם השן כדי לחשוף את השורש. יתכן כי יהיה צורך בשבירת השן לחתיכות קטנות כדי שניתן יהיה לעשות חור קטן כמה שאפשר למען חילוץ השן.
מהם הסיכונים האפשריים?
כמו כל הליך כירורגי בו מתערבים חיצונית בגוף, עקירת שן בפרט, ישנם סיכונים שכדאי לקחת בחשבון.
זיהום – האזור המטופל הוא נקודתי ומקומי. אך, לעיתים נדירות עקב סיבות שונות יכול להתפתח זיהום ואם לא מטפלים בו בזמן הוא עלול להתפתח לזיהום חמור יותר ולחדור למחזור הדם ולפגוע בלב, במסתמי הלב ובכך הוא יהווה סכנה ממשית על חיי המטופל.
דימום – יכול להופיע בעיקר באזור המטופל כתוצאה מהטיפול. בדרך כלל מופיע עד יממה לאחר הטיפול ולעיתים נדירות ליותר זמן.
הרדמה – רוב תופעות הלוואי המופיעות עם הזרקת חומר ההרדמה מאופיין בתגובה אלרגית. לעיתים נדירות אף יותר, יתכן שוק אנפילקטי, ירידת לחץ דם. זוהי תגובה חמורה דיו ויש לשים אליה לב.
איך נוכל להקטין את האי נוחות לאחר עקירה?
ישנם מספר פעולות שאם נקפיד עליהן נוכל לצמצם את האי נוחות שנגרמת עקב עקירת שן. מומלץ להימנע מאכילה בשעתיים הראשונות לאחר התהליך. להימנע ממזון חם או קשה כדי לא ליצור גירוי ועומס על האזור. כמו כן, להימנע מפעילות גופנית כל שהי ומאמץ פיזי שלא לצורך.
חשיפה במשך זמן רב לשמש ישירה ושתיית משקאות חמים עלולים לגרום לדימום באזור המטופל. להימנע ככל האפר מיריקה ועישון. מומלץ, באותו הערב לא לצחצח שיניים, לאחר עקירת שן. כדי להקל על הכאבים מומלץ לקרר את האזור אך לא יותר מעשר דקות בכל פעם, ליטול משככי כאבים, להשתמש במי פה באופן סדיר בנוסף לעשות טיפות עם מי מלח לשם חיטוי אינטנסיבי.
יעניין אתכם גם –
חורים בשיניים – מה הגורם לחורים להתפתח וכיצד למנוע את התפתחותם
